החלטה בתיק פר"ק 4687-10-11

בתאריך 14/10/11 מיניתי את עו"ד פז רימר ככונס נכסים זמני על כלל נכסי של החברה, ובכלל זה על הקניין הרוחני שבבעלותה, וזאת מכוח אגרת חוב אשר עשתה החברה לטובת קרנות השקעה בשם פלנוס, להבטחת החזר אשראי שהעמידו לה פלנוס, בהיקף של 10 מיליון דולר.

בהחלטתי הנ"ל פירטתי בפירוט רב את הנסיבות שהביאו למינויו של כונס הנכסים, ואיני רואה טעם לחזור עליהן כאן פעם נוספת.

במסגרת הסמכויות שהוקנו לכונס הנכסים, הוסמך הכונס לתפוס את נכסי החברה, לנקוט כל פעולה הדרושה לשם שמירת זכויותיה, וכן הוסמך לעשות את כל הפעולות הנחוצות להמשך פעילותה של החברה כעסק חי, ובכלל זה לשלוט בחשבונות הבנקים שלה.

כמו כן, הוסמך כונס הנכסים לנהל משא ומתן עם צדדים שלישיים, בקשר עם מכירת פעילותה של החברה ו/או מכירת נכסיה, בכפוף לאישור של בית המשפט.

משנתמנה הכונס, החל לעשות הפעולות הנדרשות במסגרת תפקידו, ואחת הפעולות הראשונות שעשה, הייתה פיטוריהם של חלק מעובדי החברה.

את ההחלטה על פיטורי העובדים לא קיבל הכונס כלאחר יד, אלא לאחר שמינה צוות, אשר כלל את סמנכ"ל הכספים של החברה, את מנהל הפיתוח שלה וכן את מי ששימשה כמנהלת משאבי האנוש בחברה, ומצוות זה קיבל המלצות בדבר פיטורי ייעול שיש לעשות בחברה.

ייאמר מייד, אף כי פעולה זו של פיטורי עובדים לא נכללה במפורש במסגרת סמכויותיו של כונס הנכסים, הרי שלדעתי, נמנית היא על אותן פעולות אשר על פי שיקול דעתו של כונס הנכסים, נדרשות להמשך פעילותה של החברה כעסק חי, ולפיכך רשאי היה כונס הנכסים להפעיל את שיקול דעתו, ולפטר מקצת מן העובדים, ככל שנדרש הדבר לשם המשך פעילותה של החברה, עד למכירת פעילותה לצד שלישי.

בעניין זה ראוי לציין, כי עלויות העסקת העובדים בחברה הינן רבות עד מאוד, ועלות העסקתם של העובדים שפוטרו, הישירה והעקיפה, עולה כדי 400,000 ש"ח לחודש, ועל פי שיקול דעתו של כונס הנכסים, מעמסה כספית נכבדה זו הינה מעבר לכוחותיה של החברה, בעת הזאת.

משאלו הם פני הדברים, מאליו יובן כי בקשתם של העובדים (בקשה מספר 13), כי אתן הוראה לכונס לבטל את מכתבי הודעות הפיטורין משום שניתנו בחוסר סמכות, דינה להידחות.

בעת שמיניתי את כונס הנכסים, הוריתי לו לשלם לעובדים את משכורת חודש ספטמבר.

כונס הנכסים שילם לעובדים שפוטרו שכר בגין מחצית חודש ספטמבר, בעוד שלשאר העובדים שילם את מלוא התשלום נטו המגיע להם בגין חודש ספטמבר, תוך שהוא מציין כי התשלום, לאלו ולאלו, דינו כדין מקדמה, על חשבון דין קדימה שיגיע להם על פי הדין.

הכונס הטעים, כי מאחר ומונה לתפקידו בתאריך 14/10/11, הרי תשלום שכר העבודה בגין חודש ספטמבר הינו בגדר חוב עבר, וככזה פירעונו כפוף לדיני חדלות פירעון, אשר על פיהם, על העובדים, ככל יתר הנושים, להגיש תביעות חוב, אשר יוכרעו על ידי בעל התפקיד שיידרש לעניין, ועל פי קביעתו יהיו זכאים לדיבידנד על פי דיני הקדימה הקבועים בדין.

אף אם צודק הכונס, והשכר בגין חודש ספטמבר דינו כדין כל חוב עבר אחר של החברה, הרי ההבחנה שעשה הכונס בין העובדים שפוטרו לבין אלו שלא פוטרו, איננה במקומה, ואני מורה לו לשלם אף לעובדים שפוטרו את תשלום המחצית הנותרת בגין חודש ספטמבר, ואף תשלום זה יהיה תשלום על חשבון המגיע להם בדין קדימה, ויילקח בחשבון בעת שיגישו את תביעות החוב שלהם. הכונס יעשה כן בתוך 7 ימים.

בעת הדיון שהתקיים היום, טענה ב"כ העובדים כי אין לעובדים אמון בכונס הנכסים ודרך התנהלותו אינה לרוחם, וביקשה כי אמנה כונס נכסים נוסף, ואף נקבה בשמו של עו"ד רון חכים כמועמד לכך.

אף כי, על דרך העיקרון, זהותו של הכונס הנוסף המוצע נראית לי ביותר, ואני בטוח כי יכול היה למלא מינוי זה על הצד הטוב ביותר, אינני סבור שיש צורך בכך בנסיבות העניין.

לא התרשמתי כי כונס הנכסים מתנהל באופן פסול, וכי טובת העניין דורשת למנות כונס נכסים נוסף.

תסכולם של העובדים מן המצב שנוצר מובן לי היטב, אך יש לזכור כי החברה בה הם עובדים הגיעה למצב של חדלות פירעון תחת הנהלתה הקודמת, וזכותו של כונס הנכסים לנסות ולהשיא את התמורה שניתן יהיה לקבל ממכירתה לצדדים שלישיים, ואפשר ובסופו של יום יוכלו הם, או חלקם, להמשיך ולתרום מכישוריהם וממאמציהם, במסגרת התארגנותה מחדש של החברה.

עניין נוסף הדורש הכרעה הינו עניין הערבות הבנקאית בסך 720,000 ש"ח, אשר בנק הפועלים הוציא לבקשת תמיר פישמן, מבעלי המניות של החברה ואחד מנושיה, לטובת בנק לאומי, בגין הלוואה שהעמיד בנק לאומי לחברה.

משהגיע מועד הפירעון של ההלוואה, ביום 11/10/11, פרע בנק לאומי את ההלוואה, מתוך כספים שהיו בחשבון החברה, ומשכך עשה, פנה אליו הכונס בבקשה שיפעל לפירעונה של הערבות הבנקאית שהוא מחזיק, ויעשה שימוש בכספיה לשם פירעון ההלוואה, ויחזיר לחשבון החברה את הכספים אשר שימשו לפירעונה של ההלוואה בפועל.